נניח ⟨G,n+2m⟩∈MAXCUT; אזי קיימת U⊆V שהחתך המושרה על ידיה מכיל לפחות n+2m קשתות.
צעד 1 — חסם עליון על האדומות. כאן דרוש טיעון הפוך מכל השאר: עד כה "לפחות", כעת "לכל היותר". תהי C פסוקית והמשולש שלה. לא משנה מהי U: או ששלושת קודקודי המשולש באותו צד (אז 0 חוצות), או שהם מתחלקים 2–1 (אז בדיוק 2). לכן לכל פסוקית לכל היותר 2 קשתות אדומות בחתך, ובסך הכול לכל היותר 2m.
צעד 2 — כפיית הכחולות. בחתך יש לפחות n+2m קשתות ומהן לכל היותר 2m אדומות, ולכן לפחות n כחולות. אבל בגרף יש בסך הכול בדיוק n קשתות כחולות. לכן בחתך יש בדיוק n כחולות — כולן. מכאן שלכל i הקשת xixi בחתך, כלומר בדיוק אחד מבין xi,xi ב-U.
צעד 3 — ההצבה. נגדיר V(ℓ)=1⟺ℓ∈U לכל קודקוד ליטרל. מצעד 2 ההגדרה עקבית ומוגדרת היטב: מכל זוג {xi,xi} בדיוק אחד ב-U, ולכן בדיוק אחד מקבל 1 והשני 0.
צעד 4 — כל פסוקית מסופקת במובן NAE. בחתך בדיוק n כחולות, ולכן מתוך לפחות n+2m קשתות, לפחות 2m אדומות. מצד שני כל פסוקית תורמת לכל היותר 2; אילו פסוקית אחת תרמה פחות מ-2, הסכום היה קטן מ-2m — סתירה. לכן כל פסוקית תורמת בדיוק שתיים.
תהי C פסוקית. אילו שלושת קודקודיה היו באותו צד היא הייתה תורמת 0. לכן היא מתחלקת: קיים ℓ∈C עם ℓ∈U, כלומר V(ℓ)=1, וקיים ℓ′∈C עם ℓ′∈/U, כלומר V(ℓ′)=0. זו בדיוק ההגדרה של סיפוק במובן NAE. מכיוון ש-C שרירותית, φ∈3NAE.