נניח שב-G′ קיים חתך (W,Wˉ) בגודל לפחות 2∣E∣+k. נגדיר U=W∩V — כלומר מצמצמים את החתך לקודקודים הישנים — ונראה שהחתך המושרה ב-G מכיל לפחות k קשתות.
החסם המקומי. תהי {u,v}∈E עם מסלול הביניים שלה. נבדוק כמה משלוש קשתות המסלול יכולות לחצות, כתלות בצדדים של u ושל v בלבד:
- אם u,v באותו צד ב-W: המסלול u→u′→v′→v מתחיל ומסתיים באותו צד, ולכן מספר החציות לאורכו הוא זוגי — כלומר 0 או 2. בפרט לכל היותר 2.
- אם u,v בצדדים שונים: מספר החציות לאורך המסלול הוא אי-זוגי — 1 או 3. בפרט לכל היותר 3.
(הטיעון הוא פשוט מעקב אחרי החלפות צד לאורך מסלול: מספר ההחלפות זוגי אם ורק אם שני הקצוות באותו צד.)
הספירה. נסמן ב-c את מספר הקשתות של G ששני קצותיהן בצדדים שונים ב-W — כלומר בדיוק הקשתות החוצות של (U,Uˉ) ב-G. סך הקשתות החוצות ב-G′ חסום על ידי
2(∣E∣−c)+3c=2∣E∣+c.
מצד שני הנחנו שהחתך ב-G′ הוא בגודל לפחות 2∣E∣+k. לכן
2∣E∣+k≤2∣E∣+c⟹c≥k.
כלומר ב-G קיים חתך בגודל לפחות k, ומכאן ⟨G,k⟩∈Max-Cut-Multi.